החלטה בתיק בר"ע 5059-05-13

השופטת לאה גליקסמן :

1.     לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין האזורי בירושלים מיום 11.4.2013 (הנשיאה דיתה פרוז'ינין; בל 1930-05-10), בה דחה בית הדין את בקשת המערערת למינוי מומחה רפואי נוסף מתחום הרפואה התעסוקתית, ולחלופין להפנות שאלות הבהרה נוספות למומחה.

הרקע לבקשה:

2.     בבית הדין האזורי מתבררת תביעתה של המבקשת להכיר בליקוי בצווארה  ובכתפיה כפגיעה בעבודה.

3.     נציין, כי בהליך קודם (בל 13980/04) בקשר לפגיעה מאותה עבודה של המבקשת, הוכרה פגיעה בידיה של המבקשת כפגיעה בעבודה. במסגרת ההליך הקודם הוגשה בקשת רשות ערעור, ניתנה רשות ערעור, ולפי המלצת בית הדין, נקבע בהסכמת הצדדים, כי ימונה מומחה נוסף מתחום הרפואה התעסוקתית (עב"ל 260/08). 

4.     בהחלטה מיום 4.12.2011, מינה בית הדין האזורי את פרופ' גרשון וולפין, מומחה לכירורגיה אורטופדית, כמומחה רפואי לצורך מתן חוות דעת רפואית. בהחלטה פורטה התשתית העובדתית.

5.     ביום 9.2.2012 ניתנה חוות דעת המומחה. בתמצית, המומחה הרפואי קבע כי יש להכיר בתסמונת המנהרה הקרפלית בשתי הידיים כפגיעה בעבודה (אם כי עניין זה כבר הוכרע בהליך אחר, כמובהר לעיל). לעניין הליקוי  בצוואר ובכתפיים קבע המומחה הרפואי כי המבקשת סובלת ממחלת מפרקים ניוונית מפושטת, וזאת עקב תחלואה טבעית. 

6.      המבקשת הגישה בקשה למינוי מומחה נוסף בתחום הרפואה התעסוקתית. המבקשת טענה כי המומחה שמונה מטעם בית הדין הוא מומחה לכירורגיה אורטופדית ואינו מומחה בתחום הרפואה התעסוקתית או רפואה פנימית וריאומטולוגיה. לאור ההליך הקודם בעניינה של המבקשת, אז מונה מומחה נוסף בתחום הרפואה התעסוקתית, עולה החשש כי אף בהליך הנוכחי חלה טעות במינוי מומחה מתחום כירורגיה אורטופדית, וזאת בשל המאפיינים המיוחדים שבעבודת המבקשת. לחלופין, ביקשה המבקשת להפנות למומחה שאלות הבהרה. בין היתר, ביקשה המבקשת להפנות למומחה מסמך רפואי של ד"ר גבריאל ברויאר מיום 4.4.2012. המבקשת הגישה השלמת טיעון לבקשה למינוי מומחה רפואי נוסף, במסגרתה ביקשה למנות מומחה רפואי נוסף בתחום הריאומטולוגיה. המבקשת טענה כי נוסף על הבקשה הקודמת, בקשתה מתבססת גם על כך שהאמור בספרות הרפואית שהועברה למומחה אינו עולה בקנה אחד עם קביעת המומחה.

7.    המוסד לביטוח לאומי התנגד למינוי מומחה נוסף, אולם הסכים להפנות שאלות הבהרה למומחה בכפוף להסתייגויות שונות.

8.     בהחלטה מיום 10.7.2012 קבע בית הדין כי מקובלים עליו טיעוני המוסד במלואם, ודחה את בקשת המבקשת למינוי מומחה רפואי נוסף. נקבע כי הבקשה הוגשה בשיהוי ניכר. אם סברה המבקשת כי המומחה המתאים הוא מתחום הרפואה התעסוקתית, היה עליה להגיש בקשה מתאימה בסמוך למועד מתן ההחלטה על מינוי המומחה מיום 4.12.2011; החלטת בית הדין הארצי בעב"ל 260/08 בהליך הקודם ניתנה ביום 4.6.2008, היינו כחצי שנה קודם לכן, כך שההחלטה עמדה בפני המבקשת בעת מתן ההחלטה על מינוי המומחה; בנוסף, הפגיעות מהן סובלת המבקשת מצויות בתחום מומחיותו של מומחה מתחום האורטופדיה, כעולה גם מניסיונו המקצועי של פרופ'  וולפין, המפורט ברישא של חוות דעתו. בית הדין קיבל את הבקשה לשלוח למומחה הרפואי שאלות הבהרה. בהחלטה נוספת מאותו יום הפנה בית הדין למומחה שאלות הבהרה, כמפורט להלן:

"1. להחלטה זו מצורפים מאמרים רפואיים בנוגע לפגיעה שממנה סובלת התובעת. האם לאור האמור במאמרים אלה ניתן לקשור בין נזקי הצוואר והכתפיים של התובעת לבין תסמונת התעלה הקרפלית? אנא נמק .

 2. האם נוכח המנח המיוחד שבו עבדה התובעת, כפי שתואר בהחלטה מיום 4.12.11 גדלים הסיכויים להתפשטות הליקויים לכתפיים ולצוואר, ולקיומו של קשר סיבתי בין תסמונת התעלה הקרפלית לליקויי התובעת בצוואר ובכתפיים?

3. הנך מופנה לרישום ביקור מיום 21.1.09 אצל ד"ר עופר אלישוב, ולרישום ביקור מיום 4.4.12 אצל ד"ר גבריאל ברויאר (מצ"ב). נא התייחסותך למסמכים אלו."

9.     ביום 2.8.2012 ניתנו תשובות המומחה לשאלות ההבהרה. בין היתר, ציין המומחה כי המאמר אותו מצטט ד"ר אליישיב לא צורף לתיק ולא אותר באינטרנט. כמו כן, ציין המומחה כי בתיק לא נמצא רישום הביקור מיום 4.4.2012 בחתימת ד"ר גבריאל ברויאר, אליו הפנה בית הדין. המומחה הבהיר כי אינו מסכים עם האמור באישור הרפואי של ד"ר אליישיב, וקבע חד משמעית כי אין שום קשר בין נזקי הצוואר או הכתפיים אצל המבקשת לבין תסמונת המנהרה הקרפלית.

10.                        המבקשת הגישה בקשה נוספת למינוי מומחה רפואי בטענה כי המומחה לא התייחס לכלל המאמרים הרפואיים אליהם הפנתה המבקשת, המכירים בקשר הסיבתי בין תסמונת המנהרה הקרפלית לבין מחלה ניוונית בצוואר ובכתפיים; תשובות המומחה מאששות את חשש המבקשת, בייחוד על רקע קביעת בית הדין הארצי, בעניין התאמת מומחה לרפואה תעסוקתית; תשובות המומחה מהוות שינוי נסיבות המצדיק בחינה מחודשת של הבקשה למינוי מומחה. לחילופין, ביקשה המבקשת להפנות למומחה שאלות הבהרה נוספות.

המוסד לביטוח לאומי התנגד למינוי מומחה רפואי נוסף ולהפניית שאלות הבהרה נוספות.

11.                        בהחלטה מיום 15.10.2012 קבע בית הדין האזורי כי למעשה מדובר בבקשה לעיון חוזר בהחלטה מיום 10.7.2012, במסגרתה נדחתה הבקשה למינויו של מומחה רפואי נוסף מתחום הרפואה התעסוקתית. בית הדין קבע כי הוא לא מוצא לנכון לשנות מהחלטה זו. תשובות המומחה אינן מהוות שינוי בנסיבות המצדיק מינויו של מומחה נוסף. נקבע כי אם המבקשת סבורה שלא קיבלה מענה לשאלותיה, היא רשאית להגיש בקשה מתאימה בה תבקש את התייחסות המומחה למאמרים.

12.                        המבקשת הגישה בקשה כי בית הדין יורה למומחה להתייחס במפורש למאמרים הרפואיים אשר הופנה אליהם בפעמים קודמות, אשר מכירים בקיומו של קשר סיבתי בין תסמונת התעלה הקרפלית לפגיעה בכתף ובצוואר. כמו כן, התבקש בית הדין לצרף לעיונו של המומחה את המאמר עליו ביסס ד"ר אלישיב את עמדתו, ואשר המומחה לא הצליח למצוא. המוסד לביטוח לאומי הסכים להפנות למומחה שאלות הבהרה שיתייחסו למאמרים אשר הופנה אליהם בעבר.

13.                        בהחלטה מיום 29.11.2012 קבע בית הדין כי על המומחה להשיב על שאלות ההבהרה כמפורט להלן, "להחלטה זו מצורפים מאמרים שהוגשו על ידי התובעת, אשר טרם התקבלה התייחסותך אליהם. האם יש במאמרים אלו בכדי לשנות את חוות דעתך בעניין הקשר הסיבתי בין תסמונת התעלה הקרפלית לבין נזקי הצוואר והכתפיים של התובעת? אנא נמק את תשובתך."